מקור תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ח׳:א׳
8 משנה: הַקּוֹצֵר בַּלַּיְלָה וְהַמְעַמֵּר וְהַסּוּמָא יֵש לוֹ שִׁכְחָה. וְאִם הָיָה מִתְכַּוֵּן לִיטּוֹל אֶת הַגַּס הַגַּס אֵין לוֹ שִׁכְחָה. אִם אָמַר הֲרֵי אֲנִי קוֹצֵר עַל מְנָת מַה שֶׁאֲנִי שֹׁכֵחַ אֲנִי לוֹקֵחַ יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ח׳:א׳
8 הקוצר בלילה. ושכח קמה מלקצור:
9 והמעמר בלילה. ושכח עומר והכי מפ' בגמ':
10 והסומא. בין ביום בין בלילה:
11 הגס הגס אין לו שכחה. דכתיב קצירך בשדך כדרך שבני אדם קוצרין:
12 מה שאני שוכח אטול. מפ' טעמא בגמ':